שירת הלב

אימאאאאאאאאאא………… בּוֹאִיייייי……… זעקה התינוקת באין-מענה.. אהובה שלי.. יקרה שלי.. עלה קול רך ועמוק מתוכי אימאאא…. בּוֹאִייי.. יבבה התינוקת בדמעות כואבות אני כאן.. תמיד איתך.. לחשה בי אם פנימית חדשה.. אימאא…..א..א.. והיא חיבקה אותי עמוק אל ליבה "..נכון אני בּוֹן-בּוֹן ".. ? צוחקת-בוכה מחתה הדמעות בידה הקטנה " את הכי נפלאה

זו אני שם היא מציצה אלי,בודקת "הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה". *'זכרי אותי כשאת מרגישה לבד… זו אני שם.הגני עלי, כי זו את שם'. עמוק עמוק בתוך השורשיםמנקה ביעותי-עברמביאה אותי-אותך שמהלמקום המוגן האוהב המוכר. והיא מציצה אלי,לבדוק עד כמה. * הֲקַלּוּ הַמַּיִם – נרגעו הרגשות אליאור 13.3.18

חוזרת מארץ אינשם אל קרקע מוכרת-נשכחת פוסעת על נתיבים שנעלמו אי-שם בערבות הנטישה,  הבגידה,, הפגיעה..   נחשפת הדרך עם כל ציפורן נשלפת מבשר-החי של הנפש צוללת דואה אל חוף הוויה של מרחב נשימה וחיים   כך, צעד אחר צעד מנקה עוד ועוד ילדות רבודת-טראומות עשוני כיפופים-כיפופים (והכל כה יפה מנומס

יש אנשים שהחיבור איתם מצמית אותך לאט….. לאט… זה קורה בעדינות.. כמעט בלי להרגיש..  זה מתחיל בהערות קטנות, מתקנים ו'מדייקים' את מה שאת אומרת. שוללים את דעתך בטון דעתני ונוקשה ומדי פעם, לפתע פתאום, 'יורים' בך ביקורת על מי שאת.   אט אט.. כמעט בלי שתרגישי.. כמו בסרט 'צוללת צהובה'

את צדפי הלב אספתי אחת לאחת מתוך בוצת המשקעים שהטביעו בי חיי. במקומם נבטו שם מי שחיכו אך לרגע הזה!

ובעת הזו השבתי לי נעוריי שאבדו אי-שם בנבכי העבר הציצו מבעד חרכי החיים   בעת זו זוקפת קומה מפלסת דרכי מן החרך אל הכרך השוקק עומדת בזכות עצמי   תודה, על שנים טובות על זוגיות ואובדן וכאב והתעוררות חדשה אל חיים. *     *     *   שוקקת אל החדש משחררת באהבה.