היא הגיעה אלי עם המשפט: 'ריק לי בנשמה'..
יש לה בן-זוג. הם גרים בערים שונות ונפגשים מספר פעמים בשבוע.
קשה לה עם הקשר הזה…
המרחק, ההתפרצויות שלו, המשפחה שלו שלא ממש מקבלת אותה..
היא הייתה רוצה שיעברו לגור יחד.
כבר שנתיים שמבטיח, וכול הזמן עיכובים.
בנוסף לכך, פעמים כה רבות הודיע שיגיע להיפגש ולהיות איתה, וביטל ברגע האחרון..
'ואני יושבת בבית ומחכה לו כמו מטומטמת..
נשארת בבית גם כשמבינה שלא יבוא..'
היא כבר איימה עליו שתיפרד ממנו אם לא יחול שינוי.
הם רבים.. ואחרי יומיים הוא ממיס שוב את ליבה.
היא שואלת את עצמה שוב ושוב – למה אני לא מסוגלת להיפרד ממנו!!?
את יודעת, אמרתי לה, שאלות ה'למה' הן הדבר הכי תוקע שאני מכירה!
התשובות עליה, לא נותנות באמת רווחה,
ואנחנו עסוקים בשאלת ה'למה' במקום להרגיש את הכאב שחווים כול הזמן.
"אבל למה אני לא מצליחה להרגיש שום רגש??!
כלומר.. אין לי שום רגשות. בכלל. לא רק בקשר אליו…"
שאלתי אותה מספר שאלות מכוונות שהעלו אצלה דמעות (התחברה לרגש),
ומיד אנחנו מתחילות לעבוד על הרגשות שתוקעים אותה, ששורשיהם נמצאים עמוק בילדות.
סוף טיפול:
"לא טוב לי איתו.. אז למה אני לא מצליחה לעזוב!!
למה אני מנסה שוב ושוב.. ומתרככת..
טוב.. כי אני גם אוהבת אותו..
אז מה עושים??"
פנים שלה הביעו כל-כך הרבה חוסר-אונים..
לא עושים כלום, אמרתי לה.
אי אפשר לעזוב, רגע לפני שזה בשל!!
ובינתיים, בזמנים שאתם לא יחד, התחילי למצוא חוגים, הרצאות, סדנאות, או סרטים שמעניינים אותך.
התחילי להזין את החיים שלך בתוכן מהנה!
אין יותר: 'לשבת בבית ולחכות לו'!!
היא מסתכלת עלי.. פניה משנות את ההבעה שלהן ממצוקה, לרווחה.. להתרגעות.. ואז – מפציע חיוך!
'אז אני לא חייבת להיפרד?'
לא. את כלל לא חייבת להיפרד, אמרתי.
עד שזה לא בשל, זה לא קורה.
בסוף המפגש, היא התמתחה, קמה מהכורסה ואמרה במאור-פנים:
עשית לי סדר בראש!! תודה!
חשוב להבין:
כשקשה לנו להחליט, או כשאנחנו עושים החלטה וקשה לנו לבצע אותה,
חשוב 'לשים בצד' את הנושא, עד שיבשיל.
כלומר, לפעמים המציאות 'תלחץ אותנו לקיר' כל כך חזק, שניאלץ להחליט, ולעשות שינוי.
לפעמים, נתחיל להרגיש שינוי בתחושה הפנימית ביחס לנושא. משהו שיותר מדויק לנו.
ולפעמים, פשוט נאסוף מספיק כוח ומוטיבציה כדי לממש החלטה.
.קחו פסק זמן מהדילמה, אם זה אפשרי כמובן.
ואם הנושא לא הגיע לפתרון, ועדיין מציק,
ניתן, בעזרת טיפול מתאים, להגיע לשורש הבעיה ולפתור אותה.
מוגש באהבה
אליאור
